מה החלום או איך דברים נרקמים מאחורי הקלעים של עצמנו
תכתבי על החלום שלך היא אומרת לי
ואני שואלת אותה – כבר.. ??
כאילו התחלפנו בתפקידים, היא שמקרקעת אותי מבקשת ממני לעוף..
והלב שלי מתחיל לדפוק…
אני אפילו לא ממש צריכה לעצום עיניים. אני רואה מרכז, רואה קשתות.. מרחב נעים… מבואה וחדרים.. ובעיקר רואה חדר מרכזי אשר בו אנו מתאספים לעבודה שיש בה כוונה גבוהה של ריפוי, של שלם, של שלום. שיש בה חקירה אמיתית, עמוקה של הנפש שלנו, של המהות שלנו ושל הדרך שאנו עושים בחיים אלו.
המרכז הוא מקום שיש בו אפשרות של ריפוי והתפתחות, מרכז שמביא השראה לחיי היומיום, להתמודדויות ומהווה מרחב גם של לימוד וטיפול.
במרכז נמצאים מטפלים אשר עברו מסלול של הכשרה ועבודה מתוך הפרספקטיבה של widefulness – שהתפתחו בעצמם ויודעים לעבוד עם תודעות שונות. הם צריכים לדעת פסיכולוגיה ונפש, יודעים לשלב גוף נפש ורוח מתוך הבנה עמוקה של השלם.
והמרכז לא יהיה רק מבנה שיש בו חדרים, מבנה להשכרה. זה יהיה מרכז אשר יחיה את העבודה הזו עם כל התודעות. הוא יהיה "חי" מתוך העבודה האנרגטית שאני עושה עם מרחבים, מאפשרת לסביבה להיות משופעלת למען ריפוי, יאפשר לנו לעבוד בצוות ובכך להרחיב תודעה, ללמוד לעבודה עם כוחות רבים יותר אשר משתתפים בתהליך הריפוי.
יהיו ישיבות צוות קבועות סביב מטופלי המרכז ומפגשי תרגול רוחני למטפלים. הוא יזין וכל הזמן יתמוך בתהליכי טיפול אשר דורשים כוחות גדולים יותר כדי שיקרה שינוי. הוא יזין באופן הדדי את המטפל, את המטופל, את הסביבה וחוזר חלילה.
המרכז יאפשר גם תרגול ולימוד גופני- נפשי- רוחני גם לקהל הרחב ולכל מי שמבקש התפתחות אישית ורוחנית. הוא יאפשר לעשות עבודה שיוצרת שלום. פנימי וחיצוני.
אינני יודעת כיצד זה ירקום עור וגידים, ואני למדתי לתת לתהליך לעשות את שלו.. לתת לקשתות שאני רואה לרדת לרמה קונקרטית, לאפשר לעבודה שמתרחשת עכשיו ליצור את התנועה הבאה.. ובינתיים להכיר דרך הקורסים את המטפלים שרוצים להתמחות ולדעת לעבוד עם כל הממדים.
ולמטופלים – לתת מענה שלם. היום יותר ויותר מגיעים אלי אנשים שמחפשים את היותר. שמבינים שרק מפגש עם הפצעים הפסיכולוגיים לא מקדם אותם, לעיתים אף משאיר אותם בחוויה הקשה של החיים, שמחפשים לגעת בגוף ולפגוש את הרוח, יודעים בתוכם, עמוק שיש שלם רחב יותר. ואני לא יכולה לתת מענה לכולם, גם לא מעוניינת.. אני מאמינה בעבודה של קהילה יוצרת שמחפשת עבודת שלם.
איך דברים נוצרים? איך חלומות רוקמים עור וגידים… כשאני הולכת שבע שנים אחורה אני כבר רואה את זרע החלום, שהיה, שמתגשם גם היום. אני חוזרת למאמר שכתבתי לקראת כנס בינלאומי, קוראת את מילותי בסוף המאמר: ורואה את המטפלים כסוכני שינוי תודעתי וחברתי. שינוי שמזמין לחזור אל חווית השלם.
"ברמה הטיפולית, אני מזמינה להעמיק ולחקור את התנועה שבין רמות התודעה וממדי הקיום, מתוך רצון וצורך להכילם כשלם, להכיל את עצמנו ואת המטופלים שלנו כאנשים שלמים, משתתפים ושותפים ברמות שונות של החיים. זה מזמין אותנו כמטפלים להרחיב את הפרספקטיבה ולראות עצמנו מעבר לחדר הטיפולים ולעבודה הפרטנית – כסוכנים אפשריים של שינוי חברתי ושל התפתחות כלל אנושית.
עכשיו מילים אלו נראות לי כסוג של תפילה
