לפתוח דלת לרחב שאנו להיות המרפאים של עצמנו

לפתוח דלת לרחב שאנו

להיות המרפאים של עצמנו


יום שבת בצהריים, אנו יושבים במטבח
הוא רואה את הפנים שלי שמתכווצות עם כל תנועה, הגב תפוס וקשה לי לשבת.
אני רואה שהוא לא ממש יודע כיצד לעזור לי ושואל
כיצד כל מה שאת מלמדת בא לידי ביטוי כשקשה לך? כמו למשל עכשיו.

אני מבינה את השאלה.. זו אחת השאלות שתמיד מעסיקות אותי, אפשר לומר שזה כוכב הצפון שלי בפיתוח של widefulness – כיצד תהליך ההתפתחות שאני מזמינה אליו, כיצד העבודה עם רמות תודעה, כיצד ההכרה בכך שאנו לא לבד במסע הזה; כיצד כל זה תומך בחיי היומיום, בדברים הקטנים והפשוטים, בתוך מערכות יחסים, בתוך מקומות כואבים, וגם כשכואב הגב.


כל התפתחות רגשית ורוחנית חייבת לתמוך חיים, להחזיר אותנו לאנרגיית החיים
שבנו, לזרימה המתמשכת שלנו עם עשייתנו ועם הקרובים לנו.


אני חוזרת לשיחה שלנו, לוקחת נשימה עמוקה ועונה..

כשהגב נתפס כמובן שישנה 'נפילה רגשית', יש את המקום שמתאכזב, מתקפל, שוב הגב נתפס לי, ורק מההכרה בכך מגיעה עייפות גדולה. וכמובן שאני רוצה שזה יעלם אבל למדתי לתת לכאב הזה מקום ולעצמי רשות להיות חלשה, להתאכזב, רשות להתקפל פנימה..

אני לא מדלגת על התחושות הללו, איכשהו יש לי הרגשה שהן קשורות לכאב עצמו ברובד עמוק יותר. אני כן משתדלת להיות בנוכחות לרגשות שמגיעים ולא לקרוס לתוכם.

ואני גם יודעת שהכאב בגב הוא לא רק פיזי, הוא לא רק בגלל המרוץ שהשתתפתי בו ביום שישי,
אני יודעת שהוא מחזיק שם עוד.. ואני ממתינה בסבלנות

שהגב 'ידבר' אלי.. וצריך סבלנות

המיינד נותן לכאב כל מיני פירושים. הם בדרך כלל לא מדויקים ואני ממתינה למה שיעלה מהגוף.
אתה מבין, אני אומרת לו – אני מחזיקה את הכאב כמקום של ביטוי (וזה לא פשוט להחזיק את זה כך, זו מיומנות נרכשת כי האוטומט זה לחסל את הכאב בכל דרך… )


ואז..

יש את הרגע שאני מתחברת לרמת תודעה גבוהה, לרמה האוניברסאלית. זה כמו שעולים לקצה ההר ומרגישים אויר פסגות.. יש שם תחושה אחרת.. ונפתחת דלת…


העולם שלנו הוא מקום פלאי ומסתורי, יש בו אינסוף של משאבים ואפשרויות, ואנו לא לבד. היקום מכיל עולמות של אינטליגנציות שונות, של תודעות גבוהות, של אנרגיות שיש בהם ידע וריפוי.

קשה לתפוס את זה במיינד, אנו לא יכולים לתפוס את כמות העזרה שהיקום מציע לנו, והחיבור האפשרי שיש לנו לרמות אלו. זהו תהליך התפתחותי שאפשר להפתח אליו ולחוש את זה בגוף. לחוש את הריפוי שמתרחש בכל השכבות.

כשמסכימים לקבל חוויתית את מה שיכול לתמוך בנו ברגע מסויים, משהו בגוף מתרכך, הנפש נרגעת, הנשמה מרגישה חיבור, המשמעות משתנה, הגוף נרפא. זו יכולה להיות אנרגיה אוניברסאלית של אהבה, או תדר מסויים, או מסר או הדרכה מגבוהה או כל דבר אחר. זה בדרך כלל משהו שאנו מבינים שהוא מעבר לנו, שהוא ממערכת רחבה יותר שתומכת בנו.

זהו תהליך חוויתי אנרגטי אשר יורד לכל השכבות שאנו, תהליך ריפוי מלא.

העולם בנוי מאין סוף עולמות חיים שחלק גדול מהם יכול להיות נגיש לנו בתוך תהליך של ריפוי ושל התפתחות. לכל אחד מאיתנו יש את האפשרות הפנימית להתפתח, להיות בקשר עם אנרגיות שמגיעות ממקומות אחרים ביקום אחד. אנו מכירים את זה בחיבור שלנו אל הטבע, אנרגיה חזקה ועדינה שיכולה להזין את הגוף שלנו. יש עוד עולמות, עוד אנרגיות, עוד משאבים להתחבר אליהם. יש עולם מופלא.

ואז אני חוזרת אליו, ומספרת לו שכאשר אני מתחברת – כל פעם זה מרגיש אחרת. הפעם זה הרגיש שיש ערסל רחב, שישנם קורים אנרגטיים שמחזיקים אותי ואני יכולה לתת לכאב מקום

ועולות בי דמעות רק של התרגשות, אני מרגישה לא לבד, ואני מתמסרת

ומבינה שבתוך כאב הגב יש גם תחושה עתיקה של לבדיות שמקבלת עכשיו ריפוי. אני מרגישה את הריפוי. את הצעד הנכון שבזה.. ואני מרגישה שמעבר לכאב הגב משהו משמעותי נוסף קרה.

הוא מסתכל עלי

לא ציפה לתשובה כזו ארוכה…

זה מרשים מאוד להרגיש שאנו יכולים להיות מרפאים של עצמנו.

ואני מוסיפה – זה מרגש אותי שאנו יכולים לעבוד בשיתוף פעולה עם עולמות שלמים של ידע ואנרגיה ומתוך עבודה זו לעסוק במלאכת ריפוי עמוקה. והיא לא רק אישית. היא אוניברסאלית. כי אם אנו שדה משותף אחד – ריפוי שלי משפיע על שדה רחב של חיים.

מעוניינים לקבל הודעה על פרסום מאמר בבלוג, סדנאות וקורסים קרובים – השאירו פרטיכם בדיוק כאן: