היא אומרת לי – ככה אני, מסתירה ומסתתרת כך אני מאז ומתמיד שלא יראו שלא יראו שהולך לי יותר לאט, שאני קלמזית, שהמחשבות

כמה אמון בעצמי הייתי צריכה כדי לצאת לפני שנה עם הקורס "פסיכותרפיה רב ממדית" אמון ללכת עם הלב שמזמן קרא לי לדרך הזו..

אנו יושבות במעגל, בתוך מפגש קבוצתי, ופתאום אני מרגישה את זה את הדופק המשותף אני מרגישה את זה דרך התחושה המורגשת, אותה תחושה

כל כך פיצלנו בחברה המערבית בין נפש ורוח עד שנוצרו שפות שונות, כל "תחום" עם השפה שלו. רק ההבנה הזו מטלטלת אותי מחדש.

הגענו בסופ"ש למלון בוטיק בצפון. אני נכנסת למלון, עוברת דרך הלובי לאזור הבריכה שצופה על הכנרת. דקלים ברקע, הרים.. נוף מהמם אני שמה

עבורי שאלת הריפוי היא מאוד עמוקה ומזמינה אותנו להתבוננות על העמדות שלנו, פילוסופיית החיים שלנו. למטפלים, לאלו שמלווים אנשים בתהליכי החיים – התשובה