אני מכירה אישה יקרה, שנולדה באוקראינה, חיה היום בארץ, אך משפחתה הקרובה עדיין שם.
יצרתי עימה קשר ושאלתי אותה – האם אני יכולה לעזור לה, או לבני משפחתה. והתשובה שלה היתה: כן, את יכולה לעזור! והלב שלי קפץ. והיא הוסיפה – תעשי שלום בתוך ביתך, ועם הסובבים אותך!
וחשבתי לעצמי כמה היא צודקת. ברמה ההשרדותית, מלחמה זו מהדהדת לנו תחושות של כאב, מעלה זיכרון של מלחמות אחרות, מחברת אותנו אל תחושות של חוסר אונים.
ברמה של הלב, של התודעה הרחבה והבנת השדה האנרגטי של אחדות, אנו יודעים שהעלאת המודעות ועבודת השלום התודעתית – היא שתיצור שלום, תשפיע על תנועת החיים במארג הכולל.
תנועת שלום תמיד מתחילה מבפנים. זה לא משהו "חיצוני". זה מתחיל משלום פנימי בין כל החלקים שלנו, ונע לשלום עם היקרים לנו, ועם העולם.
כדי שנוכל להכיל את כל החלקים שלנו, ועל מנת שיתאפשר שלום ביניהם, אנו זקוקים למרחב רחב מעוגן גוף ורוח. במנעד שכזה, מנעד שלם, יש לנו את הכוחות לעשות שלום גם עם מקומות כואבים, מנותקים, נאבקים.
במדיטציית widefulness זו נבנה מרחב רחב בעזרת הצ'אקרות, ונזמין תדר של שלום. בתחילה תדר של שלום פנימי, ולאחר מכן נרחיב אותו ליקרים לנו, ולעולם כולו.
באהבה וכמיהה לשלום
יפעת