לפני כל מדיטציה אני מתחברת בהתכוונות עמוקה למרחב המשותף שלנו, ומקשיבה למה שהשדה המשותף מבקש… מהבוקר שוב ושוב עלה מתוכי הדימוי של הזהר הצפוני.. ובקשה עמוקה להביאו למדיטציה.
אז אנו יומיים לפני ליל הסדר, ולאחר שנה של מדיטציות משותפות, ישנה הזמנה להתחבר לאין סוף הצבעים שהם אנחנו.
הזהר הצפוני הוא סימבול עבורנו, משקף לנו אורות וצבעים שמתגלים מתוך החושך.
וזוהי עבודתנו היומיומית, לגלות את האורות והצבעים שקיימים בנו, שקיימים מסביבנו.
אין דרך מדויקת יותר לפתוח לנו כך שער לשנה החדשה (ניסן הוא ראש כל החודשים), ולחגוג את החג.
במדיטציה widefulness זו, דרך הגוף ודרך הפעלת המבנה האנרגטי של מרכזי האור (הצ'אקרות) נתחבר לסך הצבעים שיעלו ולאור הגדול שבתוכם, ואשר משתקף מתוכם החוצה.
שיהיה חג שמח
יפעת