רבות נכתב על ההתפתחות של האינדיוודואל, על שלבי חיים ואתגרים ששל שלבים אלו.
אנו מבינים שגם למשפחה יש שלבים של התפתחות, סביב מעגל החיים.
כל קפיצת התפתחות יש גם סוג של משבר. בכל קפיצת מדרגה יש גם ויתור על הישן, ,על המוכר, לעיתים מתעורר פחד מהלא ידוע, אך תנועת החיים האישית או המשפחתית דוחפת קדימה.
כך גם ברמה תודעתית של יקום שלם.
התודעה האנושית נמצאת בהתפתחות גדולה, כאשר כל תקופה מסמלת התפתחות מסויימת, חדשה, אחרת מקודמתה.
היום אנו בפתח של קפיצה חדשה ומאוד גדולה. אנו לומדים "בגוף ראשון" ברמה עולמית מהי אחדות.
אין זה כבר מושג רוחני, זה קורה בכאן ועכשיו, ברמה הפיזית, הנפשית, התודעתית והרוחנית. אנו מערכת אחת. ואנו נדרשים מתוך המקום הזה לקפיצה.
קפיצה של תודעה אנושית שלמה
קפיצה שמזמינה אותנו לבגרות חדשה. בגרות שיש בה אחריות (לפעולות שלנו יש השפעה על האחרים, על העולם, אנו בוראים ומשמידים), ויש בה הרבה תקווה – אנו נלמד את מלאכת הבריאה שהיא חלק ממי שאנו. נחזיר אלינו כוח פנימי ליצור.
זו קפיצה שדורשת מאיתנו במובנים רבים לשחרר נקודות מבט/תפיסות /אמונות כדי לתפוס את החדש..
כדי ליצור חדש עלינו לנקות דפוסים/אמונות – כי אחרת אנו בוראים מתוך הפרדיגמות הישנות.
במדיטציה היום נשפעל את מרכזי האנרגיה האחוריים (שמחזיקים את העבר, את התת מודע שלנו, את האמונות שלנו) וניצור איזון בינם לבין אלו שמקדימה.
בסוף המדיטציה נזמין לברוא מציאות, לבקש בקשת לב, ולראות אותה יכולה להתרחש מתוך עמדה של דף לבן, של מקום בתוכנו אשר נקי מעמדות / תבניות ופרדיגמות.
מזמינה לתרגל מדיטציה זו שוב ושוב.. הניקוי שלנו הוא כמו בצל.. כל פעם עוד קצת.. כדי שנברא מתוך החדש.
באהבה, יפעת.